ויטמין D, שמש ומה שביניהם

ויטמין D קשור ללא מעט תהליכים בגוף האדם - העיקרי שבהם הוא שמירה על רמות תקינות של סידן (וזרחן) בדם, ומכאן, בין היתר, ויטמין D קשור לבריאות העצמות ולבריאות מערכת השריר-שלד.

מחסור בויטמין D

מצבים של מחסור בויטמין D קשורים בין השאר לבעיות בעצמות (כמו אוסטואפורוזיס או אוסטאומלציה), מספר סוגי סרטן, סוכרת ועוד.
אפילו בהקשר של וירוס הקורונה, ישנן המלצות לקחת תוסף של ויטמין D "כצעד מניעתי להתמודדות עם מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה" (חשוב להגיד כי ויטמין D לא מונע הידבקות במחלה, והוא לא משמש כתרופת פלא נגד וירוס הקורונה).

כמה זמן צריך להיחשף לשמש כדי לקבל ויטמין D?

מחקר מ-2010 ניסה לאמוד כמה זמן צריך להיות בשמש כדי לייצר מספיק ויטמין D.
נאמר כי הנושא מורכב ומושפע מלא מעט גורמים, ביניהם:

• הקרינה עצמה – מתי נחשפים לקרינה (באיזו עונה, באיזו שעה), באיזה איזור בעולם (זווית הקרינה), החור באוזון, כמה אחוזים מהגוף נחשף לשמש, כמות העננים, מריחת קרם הגנה ועוד.
• השוני בין אנשים – גיל האדם, השמנה, סוג העור ועוד.

מבלי לסבך עם יותר מדי פרטים ונתונים, נאמר שהמחקר השתמש בסוג של "מחשבון ויטמין D" וסימולטור מסוים שנועד לקבוע את זמני קרינת ה-UVB של השמש ועוצמת הקרינות, ואת זמני החשיפה שדרושים ליצירת ויטמין D על ידי העור.

הנוסחה לוקחת בחשבון 3 פרמטרים:

• הכמות של ויטמין D שרוצים שהעור ייצר (ביחב"ל, יחידות בינלאומיות)
• אחוז העור היחסי (מכלל הגוף) שנחשף לשמש
• סוג העור: קיימים 6 סוגי עור לפי "Fitzpatrick skin types", כאשר סוג 1 זה הלבנים והרגישים ביותר לשמש. במחקר חישבו ערכים עבור סוגים 1, 3 ו-5. 

6 סוגי העור לפי "Fitzpatrick skin types"

בגדול: ככל שנרצה פחות ויטמין D, ככל שאחוז העור הנחשף גדול יותר וככל שסוג העור הוא רגיש יותר- כך יש צורך בפחות זמן חשיפה לשמש.

לפי אלו, המחקר יצר טבלאות המעריכות כמה זמן צריך להיות בשמש על מנת לייצר 400 יחב"ל ו-1,000 יחב"ל, כאשר ההמלצות משתנות וכיום רוב ההמלצות מדברות על 600-800 יחב"ל ביום.

המחקר מתייחס למיאמי ובוסטון שבארה"ב.
מכיוון שקווי הרוחב של מיאמי (25.8° צפונית לקו המשווה) די דומים לקווי הרוחב של ישראל (אילת 29.6° וקרית שמונה 33.2° צפונית לקו המשווה), אפשר באופן שקול לקחת את תוצאות המחקר עבור מיאמי ולהשליך אותן על מדינת ישראל.

ממצאים חשובים מהמחקר

1. המחקר חישב את הנתונים לפי חשיפה של רבע מהגוף: פנים, צוואר, ידיים וזרועות.
חשיפה של פנים בלבד מהווה כ-3.5% מהגוף ויש צורך בזמני חשיפה גדולים הרבה יותר (ופחות מומלצים כמובן).

2. במחקר יש נתונים על שעות חשיפה 9:00 עד 17:00 .לצורך הפשטות, ניקח את השעה 12 בצהריים, בה קרינת השמש החזקה ביותר.

3. כדי שהעור ייצר 400 יחב"ל:
עבור סוג עור 1 (הרגיש ביותר) מספיקות כנראה 2 דק' בלבד בחודשי הקיץ, ו-4 דקות בחודשי החורף.
עבור סוג 5 (כהי עור, כאלו שכמעט ולא נשרפים), מספיקות 5 דק' בקיץ ו-12 דקות בחורף.

4. כדי שהעור ייצר 1,000 יחב"ל (שוב, רוב ההמלצות מדברות על 800 יחב"ל ביום):
עבור סוג עור 1 מספיקות כנראה 5 דק' בחודשי הקיץ, ו-10 דקות בחודשי החורף.
עבור סוג 5 מספיקות 13 דק' בקיץ ו-29 דקות בחורף.

אז מה המסקנה?

יש פה משהו מעניין – ההמלצה הכללית של 15-10 דקות בשמש היא כללית מדי.
ניתן לראות שבחודשי הקיץ, מספיקות מספר דקות בודדות בשמש כדי לייצר מספיק ויטמין D עבור כלל האוכלוסייה.
ממצא זה חשוב, שכן נושא החשיפה לשמש הוא בעייתי בגלל סרטן העור.

עושה הרושם, שדקות בודדות בהפסקת הצהריים בשמש יעשו את העבודה, במיוחד בקיץ שחם יותר וכנראה נהיה עם בגדים קצרים.
לגבי החורף, למרות ש-15-10 דקות עשויות להספיק עבור סוגים 3-1 (וכחצי שעה עבור סוג 5), נתון זה בעייתי וכנראה לא פרקטי, שכן בחורף קר ולרוב אנחנו לא נמצאים עם ידיים וזרועות חשופים ולכן, כנראה שיש צורך בתיסוף ויטמין D בחודשי החורף.

שורה תחתונה

כל הנושא של ויטמין D הוא מורכב ומושפע מהרבה גורמים.
מצד אחד, עלינו להיזהר מהשמש ומסכנות הקרינה, אך מצד שני, אל לאן להימנע לגמרי מחשיפה לשמש.
מומלץ לשהות מספר דקות בשמש על מנת לייצר מספיק ויטמין D דרך העור, כאשר עבור מרבית האוכלוסייה, מדובר כנראה במספר מועט של דקות.

רוצים לשפר את הידע שלכם ואורח החיים שלכם? לחצו כאן