הליקובקטר פילורי הוא חיידק שנמצא בקיבה אצל חלק לא קטן מהאנשים.
החיידק הערמומי הזה, נצמד לדופן הקיבה ומצליח לגרום לחלק מהאנשים לדלקות.
למה ערמומי אתם שואלים ?כי להליקובקטר יש מנגנון מיוחד אשר מבודד אותו מהסביבה החומצית של הקיבה, ומאפשר לו לשרוד.
במידה והדלקות לא מטופלות כראוי , המצב יכול להחמיר לכדי פצעים עמוקים בדופן הקיבה. הפצעים יכולים להופיע כפצעים מדממים, ULCER, המוכרים לנו כ"אולקוס".
החיידק קיים באחוזים גבוהים באוכלוסייה , במיוחד בגיל המבוגר (הוא נוכח אצל יותר ממחצית בני ה־65+) אך חלק מהאנשים חיים איתו "בשלום".
איך אדע אם החיידק קיים אצלי? ישנן מספר דרכים, כאשר הבדיקה הנפוצה ביותר הינה ביצוע תבחין נשיפה פשוט.
ישנם מספר גורמים שיכולים להחמיר את ההשפעות של זיהום הליקובקטר פילורי. בין הגורמים: צריכת תרופות NSAIDS למשל אספירין, אדוויל ונורופן ללא מרשם רופא (בכמויות גדולות) כמו כן, גם עישון.
בזמן "התלקחות" החולה עשוי להרגיש תחושת שריפה בחלק העליון של הקיבה, כאב, חוסר נוחות בבטן, חוסר תיאבון ולעיתים אף הקאות.
הטיפול בזמן התלקחות הינו תרופתי: החולה יקבל תרופות להפחתת ייצור והפרשת חומצה וכן תקופות אנטיביוטיות ואף ניתן לשקול גם שימוש בתכשירים פרוביוטיים מסויימים בזמן הטיפול האנטיביוטי.
למרות שניתן לשמוע על טרנדים תזונתיים בנושא, נכון להיום, אין המלצה לדיאטה ספציפית להקלה על הסימפטומים בזמן התקלחות. עם זאת, ניתן לנסות להפחית אוכל חריף, קפאין בכמות גבוהה ומזון מטוגן.
בזמן הפוגה יש להתנהל כרגיל, ולצרוך ממגוון המזונות לפי הסבילות האישית.
